גמרא
פירוש
כְּאִיסּוּרוֹ מָה אִיסּוּרוֹ בִּכְזַיִת אַף חֲזָרָתוֹ בִּכְזַיִת.
תַּנְיָא הדרן עלך אלו עוברין
פרק ד – מקום שנהגו
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
וקפאון זה אור שיקר בעוה״ז וקפוי הוא לעוה״ב. בערוך ערך קף פירש דקאי על אור התורה וה״נ פירש רש״א על נגעים וכו׳ שיהיו נקל לידע לעוה״ב:
[ר״י אמר אלו נגעים ואהלות שיקרין הן בעוה״ז כו׳. רש״י לא פירש בזה כלום ולפי פירוש הערוך לעיל יש לפרש דהכא נמי ה״פ אור יקרות שהן הלכות דנגעים ואהלות החמורות כדאמרינן בעלמא כלך לך אצל נגעים ואהלות יהיו קפויין וקלין לכל לעוה״ב כדכתיב אשפוך רוחי על כל בשר וגו׳ וכתיב כולם ידעו לדעת וגו״ וק״ל:
עולם הפוך ראיתי כו׳ עד הרוגי לוד מפורש פ״ק דב״ב]:
כל מצילות שתולין לסוס כו׳. עיין פירוש רש״י ויותר נראה לפרש דגם לפי דרש זה יהיה מלשון צל שיהיה לצל בין עיניו שלא יהיה נבעת מזריחת שמש וכן עושין לסוסים המוכנים למלחמה וק״ל:
להוסיף כו׳ יהיה קודש לה׳. כל אותה הוספה לענין אכילת קדשים קלים ומעשר שני ומקרי תוך חומות ירושלים ואינו נראה שיבנו אותה חומה כ״כ גדולה ע״י בן אדם אבל אמר ואני אהיה לה חומת אש וק״ל: בשלמא למ״ד כל ביזה וגו׳. עיין פירש״י וק״ק ומאי קושיא למ״ד נמי הנך תרתי הא כיון דלדידהו נמי קאמרינן דמעתרי ישראל כו׳ נימא נמי דלא יהיו צריכים לעשות סחורה בנכסי הקדש ונראה לפרש דלמ״ד ביזה ניחא שלא יהיו צריכים גזברים לקנות ממעות הקדש מן הסוחרים כלי המקדש שהן הסירות כי הסירות גובין מן הביזה יהיה קדש אלא להנך תרתי מ״ד דמעתרי ישראל ומתנדבו ואין דרך המתנדבין אלא להתנדב מעות וא״כ צריכין שפיר סוחר כנעני לקנות ממנו הסירות ומשני אין כאן עני שאין דרך העני להיות לו סירות של כסף וזהב וביום ההוא לא יהיה כאן עני וכל אחד מישראל יהיה לו בביתו סירות של כסף וזהב כמפורש והיה כל סיר בירושלים וביהודה קדש לה׳ צבאות ובאו כל הזובחים וגו׳ דהיינו שיהיו עשירים ויהיה לכל אחד סיר של כסף וזהב בביתו להקדישו קדש לה׳ ויש לדקדק שאמר בירושלים וביהודה דמשמע בכל ארץ יהודה וכי מותר לאכול ק״ק וזבחים חוץ לירושלים בכל ארץ יהודה ולפי מה שאמרו לעיל דהקב״ה עתיד להוסיף על ירושלים כו׳ והיינו מארץ יהודה נימא דמה שהוא עתה ארץ יהודה יהיה קדש לה׳ ודו״ק: אילימא כנעני ממש כו׳. ר״ל דכל מה שהוזהרו בו האבות ליקח מבנות כנען ודאי דהשבטים נמי נזהרו בו והא דכתיב שאול בן הכנענית כבר דרשו בו פרק הנשרפין שהוא זמרי שעשה מעשה כנען ומה שפירש רש״י בחומש כל בנותיו לנחמו ר״נ אומר כנעניות היו הוא ע״פ ב״ר ופליגא אגמרא דידן והרא״ם בסוף פרשת ויחי פי׳ דלא פליגי דשאני יהודה שהיה מלך והיה סיפק בידו לישא אשה מאיזה אומה שירצה אבל אחיו כו׳ ע״ש והוא דחוק דגם שהיה מלך בין אחיו לגבי עו״ג לא היה מלך ועוד דלפי סדר הכתובים נראה כשנשא יהודה בת שוע היה אחר מכירתו של יוסף וכ״ה בסדר עולם וא״כ כבר הורידוהו אחיו מגדולתו כדכתיב וירד יהודה וגו׳ ואמרו פ״ק דסוטה שהורידוהו מגדולתו ונראה דתלמודינו מצי סדר כרבי יהודה דאמר בב״ר דלא נשאו כנעניות אלא דאחיות תאומות נולדו עם כ״א מהם ונשאום ואע״ג שהוא דבר שעתידה התורה לאסור לא הוזהרו בו בני יעקב כמו שהוזהרו מלישא בנות כנען שמצינו מפורש בקרא שהוזהרו בו האבות ודו״ק: לעוה״ב כולו הטוב כו׳. הוא מבואר ע״פ מ״ש מפי עליון לא תצא הרעות והטוב אמר רעות בלשוי רבים והטוב בלשון יחיד לפי שהרעות יש בהם שינוים רבים לפי המקבלים ולא כן הטוב הבא ממנו יתברך הוא טוב אמיתי בלי שינוי וז״ש מפי עליון לא תצא הרעות הבאים שינוי נגד הטוב האמתי אבל הם באים בעוה״ז לפי המקבל ואין אחדותו ניכר לפי שינוי המקבלים דעל בשורות טובות אמר הטוב שהוא הטוב אמתי שהוא הקב״ה הוא המטיב לכל ועל בשורות רעות אמר ברוך דיין האמת שאין הרע בא ממנו יתברך רק לפי אמיתת הדין לבא. על המקבל אבל בעוה״ב יהיה ניכר אחדותו שלא יהיה שינוי רע רק כולו הטוב והמטיב:
[האידנא לאו א׳ כו׳ אבל בעוה״ב נקרא בי׳ ה׳ כו׳. והיינו שמו אחד שהוא שם המיוחד לעוה״ב בכתב ובקריאה וקאמר סבר כו׳ לעולם כתיב כו׳ כתיב זה שמי כו׳. הכל מבואר בפרק עשרה יוחסין]:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
להוסיף כו׳ יהיה קודש לה׳. כל אותה הוספה לענין אכילת קדשים קלים ומעשר שני ומקרי תוך חומות ירושלים ואינו נראה שיבנו אותה חומה כ״כ גדולה ע״י בן אדם אבל אמר ואני אהיה לה חומת אש וק״ל: בשלמא למ״ד כל ביזה וגו׳. עיין פירש״י וק״ק ומאי קושיא למ״ד נמי הנך תרתי הא כיון דלדידהו נמי קאמרינן דמעתרי ישראל כו׳ נימא נמי דלא יהיו צריכים לעשות סחורה בנכסי הקדש ונראה לפרש דלמ״ד ביזה ניחא שלא יהיו צריכים גזברים לקנות ממעות הקדש מן הסוחרים כלי המקדש שהן הסירות כי הסירות גובין מן הביזה יהיה קדש אלא להנך תרתי מ״ד דמעתרי ישראל ומתנדבו ואין דרך המתנדבין אלא להתנדב מעות וא״כ צריכין שפיר סוחר כנעני לקנות ממנו הסירות ומשני אין כאן עני שאין דרך העני להיות לו סירות של כסף וזהב וביום ההוא לא יהיה כאן עני וכל אחד מישראל יהיה לו בביתו סירות של כסף וזהב כמפורש והיה כל סיר בירושלים וביהודה קדש לה׳ צבאות ובאו כל הזובחים וגו׳ דהיינו שיהיו עשירים ויהיה לכל אחד סיר של כסף וזהב בביתו להקדישו קדש לה׳ ויש לדקדק שאמר בירושלים וביהודה דמשמע בכל ארץ יהודה וכי מותר לאכול ק״ק וזבחים חוץ לירושלים בכל ארץ יהודה ולפי מה שאמרו לעיל דהקב״ה עתיד להוסיף על ירושלים כו׳ והיינו מארץ יהודה נימא דמה שהוא עתה ארץ יהודה יהיה קדש לה׳ ודו״ק: אילימא כנעני ממש כו׳. ר״ל דכל מה שהוזהרו בו האבות ליקח מבנות כנען ודאי דהשבטים נמי נזהרו בו והא דכתיב שאול בן הכנענית כבר דרשו בו פרק הנשרפין שהוא זמרי שעשה מעשה כנען ומה שפירש רש״י בחומש כל בנותיו לנחמו ר״נ אומר כנעניות היו הוא ע״פ ב״ר ופליגא אגמרא דידן והרא״ם בסוף פרשת ויחי פי׳ דלא פליגי דשאני יהודה שהיה מלך והיה סיפק בידו לישא אשה מאיזה אומה שירצה אבל אחיו כו׳ ע״ש והוא דחוק דגם שהיה מלך בין אחיו לגבי עו״ג לא היה מלך ועוד דלפי סדר הכתובים נראה כשנשא יהודה בת שוע היה אחר מכירתו של יוסף וכ״ה בסדר עולם וא״כ כבר הורידוהו אחיו מגדולתו כדכתיב וירד יהודה וגו׳ ואמרו פ״ק דסוטה שהורידוהו מגדולתו ונראה דתלמודינו מצי סדר כרבי יהודה דאמר בב״ר דלא נשאו כנעניות אלא דאחיות תאומות נולדו עם כ״א מהם ונשאום ואע״ג שהוא דבר שעתידה התורה לאסור לא הוזהרו בו בני יעקב כמו שהוזהרו מלישא בנות כנען שמצינו מפורש בקרא שהוזהרו בו האבות ודו״ק: לעוה״ב כולו הטוב כו׳. הוא מבואר ע״פ מ״ש מפי עליון לא תצא הרעות והטוב אמר רעות בלשוי רבים והטוב בלשון יחיד לפי שהרעות יש בהם שינוים רבים לפי המקבלים ולא כן הטוב הבא ממנו יתברך הוא טוב אמיתי בלי שינוי וז״ש מפי עליון לא תצא הרעות הבאים שינוי נגד הטוב האמתי אבל הם באים בעוה״ז לפי המקבל ואין אחדותו ניכר לפי שינוי המקבלים דעל בשורות טובות אמר הטוב שהוא הטוב אמתי שהוא הקב״ה הוא המטיב לכל ועל בשורות רעות אמר ברוך דיין האמת שאין הרע בא ממנו יתברך רק לפי אמיתת הדין לבא. על המקבל אבל בעוה״ב יהיה ניכר אחדותו שלא יהיה שינוי רע רק כולו הטוב והמטיב:
[האידנא לאו א׳ כו׳ אבל בעוה״ב נקרא בי׳ ה׳ כו׳. והיינו שמו אחד שהוא שם המיוחד לעוה״ב בכתב ובקריאה וקאמר סבר כו׳ לעולם כתיב כו׳ כתיב זה שמי כו׳. הכל מבואר בפרק עשרה יוחסין]:רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush